מה עוזר להרגיש ביטחון בתפקיד?
בישיבות צוות לרוב יעלו נושאים קונקרטיים וחשובים - מה צריך לעשות ובמה צריך לטפל. במפגשים שאני מנחה, יש הזדמנות לשיח אחר, שמאפשר להגיע לתשובות ומחשבות נוספות. באחד הארגונים שאני מלווה, אני מנחה צוות מנהלות/ים ובאחד המפגשים שאלתי - מה עוזר להרגיש בטוח בתפקיד ומה מאתגר את זה?
ומה שעלה שגילינו שלא משנה מה הוותק, או התפקיד. לכל אחד ואחת בצוות יש אתגרים. היה טוב לכולן/ם לשמוע את שאר הצוות - לדעת, בלי לנחש, שלכולן/ם יש קשיים ורגעים של חוסר אונים או מצבים שמה שעובר בראש זה - "אין לי מושג עכשיו מה לעשות". זה יצר אווירה יותר קרובה ובטוחה בצוות - אפרופו השאלה 🙂.
למשל, ראיתי כמה זה הקל על מישהי חדשה לדעת, שלכולן יש אתגרים. להבין שאולי זה נראה שיש כאלו שהכול הולך להן/ם בקלות, אבל זה לא באמת כך. זה חיזק את הבטחון והערך העצמי ונתן תחושה של "אני לא לבד".
אם נחזור לשאלה שהצעתי לברר - השיח העלה, כי חלק ממה שנותן ביטחון ועוזר לעבוד טוב, דומה אצל אנשים שונים, וחלק שונה. למשל - היו שאמרו - "מה שעוזר לי, היא הידיעה שסומכים עליי. זה מעניק ביטחון בתפקיד וגם מעודד לנסות דברים. לפעמים זה יהיה מוצלח ולפעמים לא".
חלק התייחסו ליחסי הצוות: חזרה ועלתה חשיבות הידיעה, כי קיימת תמיכה הדדית בצוות - תמיד יש את מי לשאול ותמיד יש מקום לשאלות. היתה הכרת תודה על זה. זה נתן תחושה משמעותית הן לצוות והן ולמנהלת הארגון שמשתתפת במפגשים. הצוות הסביר איך זה עוזר ביומיום - למשל, כשמישהו בצוות מתמודד עם משימה מורכבת כמו שיחה קשה עם אחד העובדים. איך? הידיעה שיש אוזן קשבת, עוזרת לפרוק והשיתוף נותן כוח לחזור לעבודה. הידיעה שתמיד יש עם מי להתייעץ, מעודדת את זה ועוזרת לקבל פתרונות ורעיונות יצירתיים. אחת המנהלות נתנה רעיון איך לנטרל התנגדות של אחד העובדים. היא סיפרה שהיא נותנת לאחד העובדים שלה תחום אחריות שהוא שלו וזה מאד עזר לצמצם הרבה מצבי קונפליקט וויכוחים.
היה מעניין לשמוע שכל אחד ואחת פיתחו כלים מתוך היכרות עם המחלקה והצוות הספציפיים וכמה ידע ייחודי מצטבר אצלן/ם. זאת, לצד כלים משותפים, כמו הידיעה שלפעמים חשוב להקפיד, לצד מצבים, בהם יעיל יותר להגיב בגמישות. למשל, יש עובדת שחייבת לעבוד בצורה מסוימת וזה מה שמפיק ממנה את המירב. לכן, חשוב לשמור לה על הסדר שלה ולכבד את זה. במקביל, יש עובדים שצריכים הפסקה קטנה אחת לשעה, כי זה מה שעוזר להם לעבוד לאורך היום.
נקודת חוזק נוספת עלתה מאחת העובדות - "הבנתי שכמנהלת אני לא צריכה לדעת הכל ואני לא צריכה לתת תשובה מעולה לכל שאלה. זה לא הופכת אותי למנהלת פחות טובה. החוכמה היא לדעת איפה יכול להיות שהתשובה נמצאת ולנתב את העובד/ת לשם - זה יכול להיות עובדת וותיקה במחלקה או מישהי אחרת בארגון או חקירה משותפת כדי למצוא את הפתרון. הדבר החשוב הוא שהצוות יודע שיש למי לפנות כדי לקבל תשובה". השיח נתן כוח וחיזק, מעצם ההזדמנות להיזכר שהיו מצבים קשים והם מצאו דרך להתמודד. זה גם הזכיר רעיונות שאפשר להשתמש בהם שוב.
מה היה פה בעצם? מפגש שאיפשר לכלים רבים ופרקטיים לצאת מארגז הכלים ותזכורת שאפשר להשתמש ולהיעזר בהם, כדי להתמודד עם מצבים שונים. היתה תחושה של משמעות והנאה לראות כמה ידע ויכולות הצטברו, הן באופן אישי והן כצוות וכארגון.
עצם השיח, נתן מקום חשוב לתמיכה, התייעצות, למידה. רעיונות עלו להם והיתה הקלה מהלגיטימציה למגוון חוויות, הכרה ותוקף.
לא פחות חשוב - תוך כדי עלו סיפורים מעניינים, היו צחוקים ונאמרו מילים של הערכה וקירבה, לצד רעיונות שחלק התלהבו וכבר אמרו שירצו לנסות במחלקה שלהן/ם. הסטרס ירד מעצם הידיעה שאפשר לנסות דברים. לדעת, שלא תמיד הכול ילך, זה בסדר ויש עם מי לדבר ולחשוב על מה שהיה.
לא יכול להיות סיכום טוב יותר למפגש ממה שאמרה אחת המנהלות הבכירות בארגון - איזה מזל שיש את המפגשים האלו כי זה נותן מקום למחשבות ורעיונות. לדעת מה קורה אצלי ומה קורה אצל אחרים פה. אין ממש מתי לדבר על הדברים האלו וזה כ"כ חשוב.