מה עובר על מי שעובד עם טראומה ואיך זה משפיע?
"לא חוויה טראומטית זו או אחרת היא ששוחקת את האדם,
אלא הרגעים שביניהן״
בספרה ״האישה של פיקאסו״, רוזלינד מקפי מתארת התמודדות עם סרטן השד, והמשמעות של חוויה קשה זו לה-עצמה ולסביבתה.
היא מתארת התמודדות עם קשיים וכאבים, את רגעי השבירה ולצידם, גם תובנות וגילויים - כמו המשפט הבא שהיא כותבת בספר:
״הבטתי באנשים שאהבתי, יושבים יחד ליד שולחן האוכל ושוב עלה בדעתי, שלא חוויה טראומטית זו או אחרת היא ששוחקת את האדם, אלא הרגעים שביניהן״.
כשאנחנו עוברים אירוע טראומטי, אנו מתמודדים עם האירוע עצמו - כל המערכות מכוונות לניסיון להיות במקום כמה שיותר בטוח ובמהירות האפשרית.
זה עלול להשאיר תחושות וחוויות מבהילות, מכבידות וקשות.
אם זה נמשך לאורך זמן, זה יכול לשחוק רגשית, נפשית ופיזית. כך נוצר לפעמים מעגל של שחיקה: השחיקה מובילה לירידה באנרגיה, שמובילה לניסיון לפיצוי יתר, ששוחק אותנו אף יותר וכן הלאה.
יש את ההשפעות על מי שחוו את הטראומה עצמה.
לצידם, מאמרים רבים מעידים על השפעות של טראומה משנית - מצב, בו מי שחשופים לסיפורים טראומתיים ולמצבים קשים יכולים לחוות תחושות, חוויות ומחשבות מכבידות וקשות, בשל המפגש והקירבה לטראומה.
זה יכול להיות חוויה של סימפטומים השייכים לפוסט טראומה: סיוטים, הסתגרות, התקפי זעם, ניתוק רגשי, הימנעות ממקומות, או קירבה לאנשים מסויימים.
השפעה נוספת אפשרית היא שינוי בתפיסות וסכימות מחשבה, כגון:
"כולם בעולם רעים".
אי אפשר לסמוך על אף אחד.
העולם דפוק.
אין לי יכולת לעשות דבר.
מה אפשר לעשות?
- צעד ראשון - לשים לב שזה מה שקורה לנו.
- צעד שני - לברר מה גורם הקושי שמוביל לכך.
- צעד שלישי - להיזכר בהתמודדויות דומות בעבר, ומה הכלים שסייעו לנו אז.
- צעד רביעי - לדבר עם דמות שאפשר לסמוך עליה, מה שעוזר לחדד את המחשבה.
- צעד חמישי - הצעד שבו ״נופל האסימון״: קורה משהו שצריך להתמודד איתו בזמן אמת.
- צעד שישי הוא זה שבו מתמודדים: יוצאים להתרעננות, שומעים שיר אהוב, מבצעים תרגילי נשימה, כותבים את המחשבות או פשוט מקבלים שזה יום קשה, והוא יעבור.